קניין רוחני |
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט. לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל. דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים. זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות: פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים. סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות,סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים. מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט). זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות. הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת. חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו. בעוד החברה האנושית הגדירה מימים ימימה כגניבה את ההשתלטות הבלתי חוקית על טובין חומריים של הזולת, לא תמיד קיימת מודעות לכך שהשימוש הבלתי חוקי בנכסים רוחניים, בהם הושקע מאמץ, כושר יצירה והון לא פחות מאשר בייצור המוצר הפיזי עצמו, מהווים גניבה וגזל כלפי מי שהשקיע בהם את ממונו ומרצו, וזיוף והטעייה כלפי הצרכן התמים שרוכש את המוצר הפירטי, המזוייף. על מנת להגן על זכויות אלה, קיימים במדינת ישראל חוקים רבים, וביניהם חוק זכות יוצרים , פקודת זכות יוצרים, חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 , פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 , חוק הגנת כינוי מקור, התשכ"ה - 1965 , וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ה - 1984. עם השנים, הלכה וגברה המודעות הבינלאומית לצורך להגן על זכויות הקניין הרוחני, ולהלחם בסחר הבינלאומי במוצרים המפרים זכויות אלה. מדינת ישראל חתמה בשנת 1995 על ההסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי (WTO -WORLD TRADE ORGANIZATION). בהסכם זה התחייבה להתאים את חוקיה עד סוף שנת 1999 לדרישות המוגדרות בהסכם הטריפס (AGREEMENT ON TRADE - RELATED ASPECTS OF INTELLECTUAL PROPERTY RIGHTS INCLUDING TRADE IN COUNTERFEIT GOODS), הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין הרוחני. הסכם הטריפס מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי ומטרתו העיקרית להסיר את הקשיים העשויים להתעורר במסחר הבין - לאומי בעניין זכויות בקניין רוחני, וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבין - לאומי מאידן גיסא. השגת מטרה זו תקדם מטרות נוספות של ההסכם, ובהן קידום חידושים טכנולוגיים והפצתה של טכנולוגיה קיימת, לתועלתם של יוצרי הידע הטכנולוגי והמשתמשים בו. קביעת כללים ונורמות בתחום הקניין הרוחני ועיגונם בהסכם בין - לאומי נדרשו לשם יצירת מסגרת אחידה במדינות השונות להגנה על קניין רוחני, שהוא בעל ערך כלכלי רב. לאחידות הנורמות במדינות השונות נודעת חשיבות מיוחדת, לאור מגמת העלייה במספר ההפרות של הזכויות השונות בתחום זה, גם במישור הבין - לאומי. משום כך הושם בהסכם הטריפס דגש מיוחד על אכיפה. במאמץ לשלב את ישראל בפורום המדינות המתוקנות הנלחמות בהפרות אלה, ועל מנת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי ארגון הסחר העולמי, חוקקה הכנסת את החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני. במסגרת חוק זה, תוקנו גם פקודת זכות יוצרים, פקודות סימני מסחר (נוסח חדש) ופקודת המכס בצורה המסדירה את תפקיד אגף המכס ומע"מ במלחמה נגד יבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני, בכל הנוגע לזיוף סימני מסחר ולפגיעה בזכויות יוצרים. בין הטובין שנתפסו ע"י המכס בעת היבוא ואף הושמדו לעיתים עפ"י צו בית המשפט, ניתן לציין נעלי ספורט וחליפות, פרופילי אלומיניום, דיסקים, שעונים, תקליטורים, מעילי עור ופרטי הלבשה שונים, משקפיים, קלטות, תיקים, בובות, משחקי וידאו, כוסות, כפתורים, עכברי מחשב, מכשירי רדיו-טייפ, מטחנות-בשר, אריחי-פסיפס וכיו"ב טובין, הנושאים סימני מסחר מזויפים או המפרים זכויות יוצרים. פעילות זאת של אגף המכס ומע"מ רק תלך ותגבר לאור פרסום חוק ההתאמה לטריפס, יחד עם הגברת המודעות של עובדיו מחד ושל ציבור בעלי זכויות קניין רוחני מאידך, אשר יממשו את זכותם החוקית להתלונן בפני אגף המכס נגד היבוא של טובין מזויפים ופירטיים למדינת ישראל. ביום 18.6.2018 פורסם נוהל קניין רוחני אשר בעצם חידד את ההנחיות המכס לגבי התנהלות נכונה ביבוא ויצוא לעניין קניין רוחני, התמחות והתמקצעות לעניין נוהל זה מאפשרים ליבואנים "להציל" את הטובין אשר נרכש במיטב כספם, משרדנו בקיא בכל התחדשות לעניין הקניין הרוחני וזמין בכל עת למתן ייעוץ משפטי בנושא. נוהל קניין רוחני אשר התפרסם ביום 18.6.2018 - לחצו לצפייה |
||