פשיטת רגל |
מהו מעשה פשיטת רגל
פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים של נכסיו כאשר המטרה היא לטפל בנכסי החייב וכך לשלם את חובותיו. בדרך כלל למי שמגיע לפשיטת רגל אין נכסים ולכן אין לו ממה להיפרד, והוא עושה זאת על מנת לקבל הגנה של עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ופתיחת דף חדש בעתיד. מטרת הליכי פשיטת הרגלהליכי פשיטת רגל הנם הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ומטרתם המרכזית הנה הסדרת חובות חייבים בצורה מרוכזת ויעילה באמצעות ערכאה שיפוטית אחת הבוחנת את מצבו הכלכלי של כל חייב ומביאה מחד, להסדרת החובות שלו בכללותן כלפי נושיו באופן הוגן ומסודר.תנאי פשיטת רגלעל מנת להיכנס להליכי פשיטת רגל חייבים להתקיים מספר תנאים מצטברים:
שלבי פשיטת רגל:הליכי פשיטת רגל נפתחים באמצעות הגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל. הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי. הליך הגשת הבקשה מצריך את אישורו ועמדתו המקדימה של הכונס הרשמי. הכונס הרשמי מקבל את הבקשה שבכוונת החייב להגיש לבית המשפט והוא בוחן את מצבו הכלכלי ועברו הכלכלי של החייב באמצעות המסמכים והנתונים המפורטים בבקשה ובסיום הליך הבדיקה מביע לאחר מכן את עמדתו ביחס לבקשת החייב תוך התייחסות לעניינים שונים הנוגעים להליכי פשיטת הרגל וביניהם הסכמה או אי הסכמה למתן צו כינוס, מינוי מנהל מיוחד וגובה צו התשלומים שעל שעל החייב לעמוד בו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. לאחר בחינת הבקשה למת צו פשיטת רגל וכינוס נכסים ניתן להגיש הבקשה לבית המשפט.
לאחר פתיחת הליכי פשיטת הרגל מקבל בית המשפט החלטה בדבר כינוס נכסיו של החייב ומינוי נאמן על נכסיו של החייב וזאת באמצעות מתן החלטה המכונה צו כינוס . במסגרת צו הכינוס רשאי בית המשפט לתת צו לעיכוב הליכים כללי כנגד החייב, לעכב את תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו וכן לקבל החלטות שונות. בין היתר, נוהג בית המשפט לקבוע צו תשלומים חודשי שעל החייב לעמוד בו. כמו כן במסגרת צו הכינוס קובע בית המשפט את המועד לדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל, מטיל על החייב הגבלות שונות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל ואף מורה לחייב לבצע פעולות שונות ובין היתר , פעולות בדבר הגשה רציפה ועוקבות של דוח תקופתי אודות הכנסותיו והוצאותיו יצירת קשר עם המנהל המיוחד שהתמנה והפקדת דרכוניו במשרדי הכונס הרשמי. מינוי מנהל מיוחד וקביעת צו תשלומים במסגרת הליכי פשיטת הרגל מתמנה על ידי בית המשפט בהמלצת הכונס הרשמי בעל תפקיד נוסף המכונה מנהל מיוחד. מנהל מיוחד הנו למעשה עורך דין ממונה המסייע לכונס הרשמי בביצוע תפקידיו ובין היתר, משמש הוא נאמן לנכסי החייב, נוהג הוא לחקור את החייב בדבר מצבו הכלכלי ונסיבות הסתבכותו הכלכלית וכן באשר ליכולתו של החייב לעמוד בצו התשלומים ולפרוע את חובותיו. לאחר שמוגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל וניתן צו כינוס לנכסי החייב נכנס החייב להליכי כינוס נכסים שבמסגרתם ל מעוכבים נגדו כל ההליכים , עליו לשלם מידי חודש בחודשו את הסך שקובע בית המשפט וכן עליו להגיש דוחות תקופתיים המכילים מידע מפורט בדבר פרטיו האישיים ומצבו הכלכלי. הגשת תביעות חוב נושה שיש לו חוב בר תביעה בפשיטת רגל רשאי בתוך 6 חודשים ממועד צו הכינוס להגיש תביעת חוב לכונס הרשמי . תביעות החוב המוגשות לכונס הרשמי נבדקות בשלב המתאים ובמסגרת הבדיקה מחליט הכונס הרשמי או המנהל המיוחד שנתמנה לאשר או לדחות את תביעות החוב או לאשרן באופן חלקי. תביעות החוב המאושרות מהוות הבסיס לחלוקת הונו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל בין נושיו בהתאם לקריטריונים שהתוו בחוק.
ככל שהחייב עומד בקריטריונים הנדרשים לצורך הכרזתו כפושט רגל במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו נעתר בית המשפט לבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל והוא נותן צו פשיטת רגל שמשמעותו היא כי החייב מוכרז פורמלית כפושט רגל. לאחר הכרזת החייב כפושט רגל מתפרסם דבר הכרזת פשיטת הרגל של החייב ברשומות. במסגרת הדיון שמתקיים בוחן בית המשפט את אופן יצירת חובותיו של החייב , אופן התנהלותו בהליך פשיטת הרגל ומידת תום הלב שלו וזאת על בסיס טענות וראיות החייב וחוות דעתו של הכונס הרשמי או המנהל המיוחד. ככל שהחייב עומד בתנאים להכרזתו כפושט רגל הוא יוכרז על ידי בית המשפט רגל ולחילופין , ככל שלא עומד החייב בתנאים להכרזתו כפושט רגל יבוטלו הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב והחייב יחזור לנקודת המוצא שממנה התחיל את הליך פשיטת הרגל. יצוין כי בית המשפט רשאי במעמד הדיון בעניין הכרזת החייב כפושט רגל לתת צו הפטר לאלתר שמשמעותו פטור מיידי של החייב . לרוב הפטר לאלתר אינו קורה בשלב זה שכן הפטר לאלתר ניתן במקרים חריגים המצדיקים זאת ולא כדבר שבשגרה. ככל שבמעמד הדיון מתברר כי החייב לא עמד בהתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת הליכי פשיטת הרגל יכול בית המשפט לתת לחייב הזדמנות לתקן את מחדליו ולדחות את מועד הכרזתו של החייב כפושט רגל עד לאחר שיוסרו המחדלים.
במסגרת הליכי פשיטת הרגל רשאי החייב להגיש בקשה למתן צו הפטר . במסגרת בקשה זו בוחן בית המשפט את בקשת החייב ומחליט אם להפטיר את החייב באופן מלא או באופן חלקי ולעתים מתנה בית המשפט את הפטרת החייב מחובותיו בתנאים שצריכים להתקיים בטרם יופטר הוא מחובותיו. משמעות צו ההפטר הנה כי החייב פטור מחובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל. יצויין בהקשר זה כי צו ההפטר אינו חל על סוגים מסוימים של חובות שלא ניתן לקבל מהם הפטר ( בין היתר, חוב לפי תובענה למזונות וקנס או התחייבות להימנע מעבירה) . החייב יאלץ להתמודד עם חובות אלו לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל ולאחר קבלת ההפטר. יצוין כי כל עוד החייב חוסה תחת צו הכינוס נושים לחובות שאינם ברי הפטר אינם יכולים לפעול נגדו שכן צו הכינוס מעכב הליכים.
באמצעות צו ההפטר ניתן לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב ועם סגירתם מתבטלים כל ההליכים שנקטו במסגרתם. ההגבלות המוטלות בפשיטת רגלעם מתן צו הכינוס מטיל בית המשפט על החייב הגבלות שונות שמטרתם פיקוח על החייב ומניעה של יצירת חובות נוספים על ידי החייב בהיותו מצוי בהליך פשיטת רגל.
ההגבלות המוטלות הם אלו:
התשלומים החודשיים שמבצע החייב במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת הרגל , תשלומים אחרים שמבצע החייב ביוזמתו או על פי החלטת בית המשפט לקופת הכונס הרשמי וכן כספים שמתקבלים ממימוש נכסיו של החייב משמשים במסגרת ההליך לכיסוי הוצאות בעלי התפקיד המתמנים במסגרת הליכי פשיטת הרגל וכן לצורך חלוקה בין נושי החייב. חלוקת הכספים בין הנושים מתבצעת על פי סדר עדיפויות מוגדר שנקבע מראש בחוק בהתאם לסוג החוב המדובר והיקפו. חובות מובטחים בשעבוד והוצאות כינוס נכסים החייב הנם בעלי עדיפות ראשונה בעת חלקות נכסי אחריו . לאחריהם באים חובות בדין קדימה כשבקטגוריה זו נכללים חובות בגין שכר עבודה , ניכוי מס במקור בגין שכר עבודה , מסים מוניציפליים וממשלתיים , דמי שכירות וחוב מזונות ולאחר החובות בדין קדימה באים יתר החובות. ביטול הליכי פשיטת רגל יש לזכור כי בית המשפט רשאי לבטל בכל עת , הן לבקשת נושה , מנהל המיוחד או הכונס הרשמי והן מיוזמתו, לבטל הליכי פשיטת רגל בעניינו של חייב וזאת במצבים שונים, וביניהם כשהחייב אינו עומד בהתחייבויותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל ו/או כשבית המשפט מתרשם כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
ביטול הליכי פשיטת הרגל קורה לעתים קרובות כשהחייב אינו משלם את התשלומים החודשיים שנקבע כי עליו לשלם או אינו מגיש ובעיקר לאחר שלחייב נתנה הזדמנות לתקן את מחדליו והוא לא תיקן את המחדלים.
בכל עת במסגרת הליכי פשיטת רגל רשאי חייב המצוי בהליך להציע הצעה להסדרת חובותיו לנושים ולשם כך עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. הסדר נושים יכול להביא לסיום מהיר ופשוט יחסית של הליכי פשיטת הרגל באופן שישחרר את החייב מחובותיו והתחייבויותיו במסגרת ההליך. קיימים 2 סוגים של הסדר נושים , הסדר נושים לפני צו כינוס המכונה הסדר נושים לפי סעיף 19 א` לפקודת פשיטת הרגל ואילו ההסדר מהסוג השני הנו הסדר נושים שניתן להציעו לאחר מועד מתן צו הכינוס לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל. הסדר נושים לפי סעיף 19א` לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שחייב יכול להציע בטרם ניתן נגדו צו כינוס וזאת בהתקיימם של התנאים הבאים:
הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שיכול חייב שניתן נגדו צו כינוס להציע לנושיו . על ההצעה להיות מוגשת בכתב וככל שהוגשה בית המשפט ידון בה. הסדר נושים לפי סעיף 33 צריך לעמוד בתנאים הבאים:
מעמדו של נושה מובטח
נושה מובטח הנו נושה שהבטיח את החזרת החוב באמצעות שיעבוד או עיכבון . כך, למשל , חברת ליסינג ששעבדה רכב לטובתה כנגד הלוואה שניתנה לחייב הנה נושה מובטח. לנושה מובטח מעמד מיוחד ויתרונות במסגרת הליכי פשיטת רגל . כך למשל, בהתאם לסעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת הרגל אין בצו הכינוס שניתן כנגד החייב כדי לעכב הליכי מימוש השעבוד. בנוסף בשלב חלוקת חובותיו של החייב זוכה נושה בעל שיעבוד מובטח לעדיפות על פני נושים אחרים. ליצירת קשר ותיאום פגישת ייעוץ חינם ! פנו אלינו.
|
||